במהלך חיינו אנו נחשפים לאירועים טראומטיים באופן ישיר או עקיף, אך לא פעם אנו שואלים את עצמנו האם למעשה חווינו טראומה?
סמוך לאירוע קשה במיוחד או מלחיץ טבעי לחוש פחד, להגיב בבכי ומצוקה כל זה עדיין לא הופך את האירוע לטראומטי, יחד עם זאת בחלק מהמקרים אירועים קשים כן יובילו להתפתחות טראומטית.
תגובה טראומטית תתאפיין בדרך כלל בסימפטומים הבאים או בחלקם:

• זכרונות חודרניים – זכרונות לא רצויים בנוגע לטראומה.
  המגיעים ללא הזמנה ונחווים בצורה של פלאשבק.
• הימנעות מטריגרים – צליל, תמונה או אירוע דומה לזה שחווינו בטראומה. עשוי לפתח את אותן תחושות ורגשות של חוסר אונים ומצוקה רגשית.
• עוררות יתר של מערכת העצבים – דריכות יתר, קושי בשינה, התפרצויות או בהלה מופרזת.
• מצב רוח שלילי – תחושת אשמה, בושה, זרות מהסביבה, חוסר עניין, קושי לתת אמון באנשים וקושי לחוות רגשות חיוביים.
• די סוציאציה – תחושת ניתוק, קושי לזכור פרטים, כאילו לא חווינו את החוויה אלא צפינו מהצד.
• סומטיזציה – כאבים גופניים לא מוסברים.
• קשיים בין אישיים – נטייה ליחסים מתוחים, לא יציבים, פחד נטישה או פחד מניצול.